מה זה קריפטוגרפיה?

אהבתם את התוכן? הנה כפתורי שיתוף 👇👇

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב telegram
Telegram
שיתוף ב email
Email
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp

מה זה קריפטוגרפיה? קריפטוגרפיה היא שיטה להגנה על מידע ותקשורת באמצעות קודים כך שרק מי שעבורו
מיועד המידע יוכל לקרוא אותו. פירוש המילה “הקריפטה” היא “מוסתר” או “כספת” ופירוש המילה  “גרפי” היא “כתיבה”.

במדעי המחשב מה זה קריפטוגרפיה? , קריפטוגרפיה מתייחסת לטכניקות מידע ותקשורת מאובטחות הנגזרות ממושגים מתמטיים, הרעיון הוא לקחת חישובים המבוססים אלגוריתמים ולהפוך אותם למסרים בדרכים שמאוד קשה לפענח.
אלגוריתמים דטרמיניסטיים הם אלגוריתמים שמשמשים לייצור מפתחות קריפטוגרפים. לחתימתם באמצעות אימות דיגיטלי על מנת להגן על הנתונים כמו גלישה באינטרנט עסקאות בכרטיס אשראי וכדומה..

מהן הטכניקות של קריפטוגרפיה?

הרעיון של הקריפטוגרפיה הוא ליצור איזה שהוא קוד משותף בין צד א’ לצד ב’ שהקוד הזה מבוסס על ארבעת
היעדים הבאים:

1. סודיות : הצליח ליצור מידע מסווג שרק מי שהמידע מופנה אליו ידע להבין אותו.

  1. יושרה : לא ניתן לשנות את המידע באחסון או במעבר בין השולח למקלט המיועד מבלי שהתגלה השינוי

3.אי דחייה : היוצר או השולח של המידע אינו יכול להכחיש שהוא זה ששלח את המידע בזמן העברה או בשלב
מאוחר יותר.

4.אימות : השולח והמקבל יכולים לאשר זה את זה | את מקור היעד | ואת המידע

נהלים פרוטוקולים שעומדים בחלק מהיעדים הללו או בכולם מכונים קריפטו.

מהם אלגוריתמים קריפטוגרפים?

מערכות קריפטו משתמשות בקבוצת נהלים הידועים כאלגוריתמים קריפטוגרפים, או צ’יפים, כדי להצפין ולפענח הודעות לאבטחת תקשורת בין מערכות מחשב, מכשירים כמו טלפונים חכמים ואפליקציות.
חבילת צופן משתמשת באלגוריתם אחד להצפנה, באלגוריתם אחר לאימות הודעות ואחרת להחלפת מפתחות.
תהליך זה, המוטמע בפרוטוקולים ונכתב בתוכנה הפועלת על מערכות הפעלה ומערכות מחשב ברשת, וכרוך בייצור מפתח ציבורי ופרטי לצורך קידוד / פענוח נתונים, חתימה דיגיטלית ואימות לאימות הודעות והחלפת מפתחות.

אלגוריתמי הצפנה של מפתח יחיד או סימטרי יוצרים אורך קבוע של ביטים המכונים צופן בלוק עם המפתח הסודי
שבו, היוצר / שולח משתמש כדי להצפין נתונים (קידוד) והמקלט משתמש בו כדי לפענח אותם. סוגים של קריפטוגרפיה עם מפתח סימטרי כוללים את התקן הצפנה מתקדם (AES), מפרט שהוקם בנובמבר 2001 על ידי המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה כתקן לעיבוד מידע פדראלי (FIPS 197), כדי להגן על מידע רגיש. התקן מחויב
על ידי ממשלת ארה”ב ונמצא בשימוש נרחב במגזר הפרטי.

AES ירשה תקן של הצפנת נתונים מעל ל-128, 192 ו256 תווים כדי להקשות ולמנוע התקפות.
ובשנת 2003 החברה אושרה על ידי ממשלת ארה”ב

 

התולדות של קריפטוגרפיה

המילה “קריפטוגרפיה” נגזרת מהמילה קריפטוס ביוונית, שמשמעותה נסתרת. מקורו של הקריפטוגרפיה מתוארך בדרך כלל משנת 2000 לפנה”ס בערך.
 השימוש הידוע הראשון בקריפטוגרפיה מודרני היה על ידי יוליוס קיסר (100 לפנה”ס עד 44 לפנה”ס), שלא סמך
על שליחיו כאשר התקשר עם מושליו וקציניו. מסיבה זו הוא יצר מערכת שבה כל דמות בהודעותיו הוחלפה על ידי
דמות שלוש עמדות לפניה באלף-בית הרומי.

בתקופה האחרונה הקריפטוגרפיה הפכה לשדה קרב של כמה מהמתמטיקאים ומדעני המחשב הטובים בעולם.
היכולת לאחסן ולהעביר מידע רגיש בצורה מאובטחת הוכיחה גורם קריטי להצלחה במלחמות ובעסקים.

מכיוון שממשלות אינן מעוניינות שישויות מסוימות בתוך ובפנים המדינה תהיה להן גישה לקבל ולשלוח מידע מסווג העשוי להוות איום על האינטרסים הלאומיים שלהן, אז הקריפטוגרפיה הייתה כפופה למגבלות שונות במדינות רבות, החל מגבלות השימוש וייצוא תוכנה להפצה ציבורית של מושגים מתמטיים שיכולים לשמש לפיתוח מערכות קריפטו.
יחד עם זאת, האינטרנט כן אפשר התפשטות של תוכניות עוצמתיות, וחשוב מכך,גם את הטכניקות הבסיסיות של הקריפטוגרפיה, כך שכיום רבים מסוגי מערכות קריפטו הינם מערכות מתקדמות וגם הרעיונות והמידע עצמו נמצא כעת

מה החיסרון של קריפטוגרפיה?

התוקפים יכולים לעקוף קריפטוגרפיה,באמצעות פריצה למחשבים שאחראים להצפנת נתונים לפענח אותם ולנצל יישומים חלשים, כמו שימוש במפתחות ברירת מחדל.
עם זאת, הקריפטוגרפיה מקשה על התוקפים לגשת להודעות ולנתונים המוגנים על ידי אלגוריתמים להצפנה.

כתיבת תגובה